a adva damary 13 éve
526
final
The document is a detailed lesson plan for a fifth-grade class focused on the holiday Lag B'omer. The lesson aims to enrich students' spoken vocabulary through various guided activities and interactive methods.
a adva damary 13 éve
526
Még több ilyen
אדווה דמארי-301258265
My Unit for practice week
Research question: "What different activities can I utilize to enrich my fifth grade pupils' spoken vocabulary?"
Date: May, 16, 2011
Adva Damary
Brenner School
Lesson Plan #1
Level: elementary, 5th grade
Topic: Lag B'omer
I. Objectives:
The pupils will be able to
1) discriminate between and use the words bonfire, matches, fire, torch, wood, potatoes, marshmallow on a stick , bow and arrow, singing songs . (D. appreciation of language B. know how the basic elements of English sound).
2) use above 10 words in reading and writing in guided group activities (worksheets and on the computer) ( D. access to information B. get meaning from a text by decoding and global reading skills D presentation B pronounce comprehensibly/ print legibly).
3) produce sentences about their plans in Lag B'omer and about the story of Lag B'omer in guided group activities and free production with 80% acc. ( D. social interaction B. give and receive information orally).
4) sing a song (D. appreciation of culture B. are familiar with chants, songs).
II. Matirials:
1. Pictures and flash cards.
2. Worksheet.
3. Lag B'omer song.
III. Background knowledge:
The pupils have background knowledge about Lag B'omer in their native language.
IV. Greeting: 8:45
Good morning, how are you all today? Small talk, "T" sings along with all the pupils the good morning song.
V. Motivation: 8:50
"T" asks the pupils "which holiday is coming?" This week we will learn about Lag B'omer and we will plan the bonfire.
VI. Presentation and Activities: 8:55
1. "T" holds up 10 Lag B'omer pictures, one at a time, and tells pupils the word. Pupils repeat chorally and individually. Pictures are put on the table. 9:02
2. "T" takes two pictures at the time and asks the pupils to say the word on the picture.9:05
3. Pupils go to sleep. "T" removes one picture. Pupils have to say which picture is missing.9:07
4. "T" presents the pupils with the word cards and, by raising hands, one of the pupils reads what is written on the card and puts it next to the picture.9:10
5. "T" takes the word cards, and spells them to the pupils, by raising hands; the pupils are required to say which words are spelled. 9:16
6. "T" gives a phonetic connection (bow and arrow). "T" uses the rule when two vowels go out walking the first one does the talking in the case of potatoes.9:13
7. T" presents sentences structures to practice with the pupils ( this is done orally by raising the correct picture card):
a. The fire is very hot.
b. The potatoes are tasty.
c. The cave is dark.
9:20
8. "T" asks each pupil to demonstrate each sentence and to raise the matching picture card and word card. 9:26
9. "T" gives to each pupils the words in printing and asks them to put it on their notebook.9:28
VII. Conclusion: 9:20
"T" hands out the worksheet to each pupil in the group to work in class.
The pupils will do the worksheet first and it will be checked as a group activity.
VIII. Evaluation:
The pupils will use the sentences in addition they will find other correct words to put on the same sentences.
IX. Follow up:
The next lesson will keep dealing with Lag B'omer and we will use the words during the lesson.
X. Extension:
Lag B'omer check list.
XI. Homework:
1. Words X5
2. Read the sentences again
3. Finish the worksheet
4. Extra- to bring a plan for Lag B'omer in Hebrew.
XII. Extra:
Hot/cold game using all flash cards.
XIII. Judgment:
Eliminate the worksheet since they can do it by themselves and we will check it next time in class.
XIV. Closure:
Good bye, I had fun with you today. See you tomorrow. Don't forget to collect woods.
Worksheet 1:
Name___________________ date_________________
I-Match the word (s) to the picture
II- FILL IN THE MISSING VOWELS ( a , i, e , u ,o )
W__ __ d p __ t __ t __ __ s s t __ c k b __ n f __ r __ s_ n g m __ r s h m __ l l __ w f__ r __
Date: May, 17, 2011
Adva Damary
Brenner School
Lesson Plan #2- the lesson for the observation
Level: elementary, 5th grade
I. TOPIC: Lag B'omer check list
II. OBJECTIVES: The pupils will be able to:
1) discriminate between and use the words from the last lesson- orally. (D. appreciation of language B. know how the basic elements of English sound- foundation level. D. presentation B. present information on limited content, supported by visual aids- foundation level).
2) use above 10 words in reading and writing in guided group activities (worksheets and on the computer) ( D. access to information B. get meaning from a text by decoding and global reading skills D presentation B pronounce comprehensibly/ print legibly).
3) present the sentence and working as a group (D. social interaction B. give and receive information orally).
III. MATERIALS: computer, pictures and flashcards in the Microsoft word and internet, the printed flashcards.
IV. BACKGROUND KNOWLEDGE: Lag B’omer story in the native language.
V. GREETING: 10:00 The good morning song. “How are you pupils?”
VI. MOTIVATION:10:01 “As I said yesterday, during this week we will get prepared to Lag B’omer night. Lag B'omer is on next Sunday!!! "We should make a check list”.
VII. PRESENTATION AND ACTIVITIES:
1) 8:50 The teacher checks the pupils’ homework (vocabulary worksheets). The teacher asks different pupils to read their answers, while these checking the pupils review the yesterday’s words. The pupils, who did not do the homework, still have to read the answers but they don’t have time for thinking. The teacher collects the worksheets.
2) 8:56 The teacher explains what is check list and asks "Why do we need a check list?"
3) 8:58 The teacher presents the flashcards of words they already familiar with like drinks, food, potatoes, matches, snacks, marshmallow etc. . The teacher reads the words, the pupils repeat.
4) 9:03 In order to review the words T does some oral activities such as taking two pictures, mixing them and ask the pupil to name them or give numbers to the pictures and ask them to raise their fingers.
5) 9:08 The teacher models sentence that starts with "We need… for Lag B'omer night" each pupil has to say one sentence at least of what he thinks that he need to Lag B'omer night, if they need the teacher will help to the pupils with the difficulties.
6) 09:16 After the oral practice T presents Bristol board with missing words the pupils will work in group and each one will complete at least one sentence from the word we have just learned. (the Bristol board will be on their class or in the English class)
7) 9:21 gives them a piece of paper with the title check list and with the sentence I need ______________ for Lag B'omer night.
VIII. CONCLUSION: 09:21 Each pupil read the sentence that he completed and takes the right picture.
IX. EVALUATION: Pupils will present sentences in the target language and in order to check their understanding they will have to pick up the right card.
X. EXTRA: The pupils switch their sentences and read them.
XI. JUDGMENT: The teacher eliminates the reading activity and leaves it for the next lesson.
XII. EXTENSION: We continue working on the story. The pupils prepare the illustrated presentation of the story. The order of sentences is important.
XIII. HOMEWORK: Create your own check list in the computer and send it to my E-mail. Adva3502@gmail.com
XIV. CLOSURE: “thank you for a lovely lesson, see you all tomorrow and we will have a very important activity!”
הערכה
"תפקיד ההערכה להעריך את התנהגותם של התלמידים, שכן שינויים בהתנהגות הם מטרת החינוך" (טיילר, ע"מ 38). הערכה יכולה לבוא לידי ביטוי בשתי דרכים. האחת באופן שמודד את הלומד ובוחן אותו הלומד בעצם נמצא בתחרות אך לעומת זאת היא גם יכולה להיות משקפת, אינטראקטיבית ורפלקטיבית אשר ממנה הלומד מסיק מסקנות ולומד. בהערכה התייחסתי גם לפעילויות עצמן ולא יצרתי מצב שבו עומדים הלומדים למבחן אלא בעצם תוך כדי תהליך הלמידה הייתה הערכה באופן רציף. "הפעילות כשהיא לעצמה הנה ערך מוחלט או תכלית, ואסור לראות בה רק "אמצעי בלתי נמנע" למטרה קבועה שהוטלה על הפעילות מחוצה לה שכן בתפיסה מסולפת זו אין לה לפעילות ערך או חשיבות מכוח עצמה, והיא נהפכת לעבודת פרך שהאדם מבקש לברוח ממנה". ולכן גם על הפעילות עצמה קיבלו הלומדים חיזוקים ושאלות מנחות אשר הובילו אותם ללמידה משמעותית בתחום וכך הם גם היו פעילים ומלאי מוטיבציה.
הערכה אומנם חשובה ללומדים ותורמת רבות ללמידה שלהם אך למעשה היא חשוב למורה באותה מידה. "כתוצאה מן ההערכה ניתן לקבוע, באילו תחומים תכנית הלימודים היא יעילה, ובאילו תחומים היא טעונה שיפור (טיילר, ע"מ 38). אני כמורה יכולתי לדעת באילו מקומות הלמידה הייתה יותר משמעותית ונקלטה אצל התלמידים ובאילו מקומות הפעילויות לא תרמו רבות ללומדים. כמו כן מלבד להוריד פעילויות מסוג זה בהמשך היחידה, למדתי גם היכן עליי לחזק את התלמידים מבחינת חומר הלימוד.
בעת הערכה נשאלות שאלות שונות כמו את מה אני מעריכה. החלטתי להעריך מספר דברים בשעורים שלי: את נכונות התלמידים כלומר את הרצון להצליח ולהגיע לתוצרים, את הצורה בה הם מבטאים את המילים החדשות, את העבודה בתוך קבוצה ואת היכולת שלהם בהתאמת המילים שנלמדו למשפטים. עוד שאלה שהיה לי חשוב לענות עליה היא מתי וכיצד אני מעריכה את הלומדים. היה לי ברור שהערכה תהיה רפלקטיבית ולא נותנת ציון ספציפי די לא ליצור תחרות בקבוצה. על שאלת המתי היה לי קצת יותר קשה להחליט ולבסוף החלטתי שהערכה הרפלקטיבית תינתן בכל סוף או במהלך פעילות חשובה.
ארגון:
היסוד המארגן שלי ביחידה זו היה לימוד אוצר המילים הנרחב בנושא ל"ג בעומר ושימושו במשפטים. נושא זה היה מאוד רלוונטי לתלמידים בעת ביצוע היחידה כפי שציינתי מכיוון של"ג בעומר חל שבוע לאחר מכן. באותו שבוע התלמידים היו דרוכים ומוכנים לדבר על ערב ל"ג בעומר ותכננו בכל עת. לכן הנושא שבחרתי תרם רבות לרצון של התלמידים ללמוד והעלה את המוטיבציה שלהם. התלמידים כמובן מכירים את ל"ג בעומר בשפת האם שלהם אך זוהי הפעם הראשונה בהם הם לומדים בצורה מעמיקה על החג באנגלית.
אין ספק שקיים רצף והעמקת ידע של הלומדים בכך שהם לומדים על החג בעוד שפה הם מעשירים את עולמם ועוברים תהליך של הטמעה והתאמה לסכמות שיש להם בנוגע לחג בשפת האם שלהם. נוסף על כך קיים גם רצף והעמקת ידע בין השיעור הראשון לשני מכיוון שבשיעור הראשון התלמידים לומדים את אוצר המילים של החג ובשיעור השני כבר עליהם להשתמש בו וליצור ביחד כקבוצה לוח עם רשימת בדיקה לערב ל"ג בעומר. כפי שציין טיילר (1950, ע"מ 31) "רצף פירושו שכל תבנית של מושג מסוים תהיה מעמיקה יותר ומתפתחת יותר מקודמתה".
כמו כן בעת תכנון הלימודים חשוב היה לי להתייחס למרכיב מכריע, סביבת הלמידה. הסביבה בה לומדים התלמידים והגירויים השונים תרמו רבות לתהליך הלמידה ולעיתים אף היקשו עליו. מבחינה פיזית סביבת הלמידה שלנו הייתה בכיתה בבית הספר אך מכיוון שזו כיתה ריקה היו הפרעות מידי פעם. הפרעות אלה היקשו על התלמידים בקבוצה עקב לקויות הלמידה שלהם. אך סביבת הלמידה מבחינה לימודים אשר יצרתי בשבילם הכוללת גירויים שונים, מוזיקה, כרטיסיות צבעוניות, לוח עם כיתוב בנושא השיעור תרמו רבות לתשומת הלב שלהם וללמידה טובה. במידה והתמונות לא היו מהוות גירוי ללומדים או לא היו בכלל ייתכן והלומדים לא היו מצליחים לקלוט את אוצר המילים הנלמד כלל. בשיעור השני בעזרת הפוסטר בו יישמו הלומדים את אוצר המילים מהשיעור הקודם לכך במשפטים הם עבדו ביחד על מיצג מוחשי ולכן סביבת הלמידה הפעילה תרמה רבות לזכירה של אוצר המילים וגם צורת הלמידה הקבוצתית דיואי (תש"ך) כותב במאמרו "הפרט ושכלו זקוקים לגירויים חברתיים לשם עיצובם ופיתוחם, והחברה מצידה זקוקה לאנשים שחונכו לשיתוף פעולה ולעזרה הדדית". היה לי חשוב לבחור את סביבת הלמידה כך שתעניין את הלומדים שלי ותיצור בעבורם אוירה טובה ונעימה יותר על מנת לעלות את המוטיבציה שלהם. . "ההתפתחות היא תהליך מסוים ולו חוק משלו, שקיומו אפשרי רק שסופקו לו תנאים מתאימים ותקינים" (דיואי תש"ח: 16).
מטרות:
פרק זה יתמקד בחשיבה ביקורתית רפלקטיבית על מאפייני תכנון לימודים בתהליכי הוראה-למידה, בהם התנסיתי במהלך השנה. הפרק יציג דיון מושכל ומבוסס עדויות על איכויותיי בתחום תכנון לימודים, כחלק מזהותי המקצועית המתפתחת כפרח הוראה וכמורה לעתיד.
שלב התכנון התייחסתי לכמה מטרות אשר הייתי רוצה לפתח בתהליך ההוראה שלי. היו מטרות שהצבתי מבחינה פדגוגית כלומר מבחינת תכנית הלימודים של משרד החינוך והן מבחינת תכנים לימודיים (ניתן לראות זאת בנספחים תחת הכותרת (objectives . אך היו מטרות אחרות שאליהן התייחסתי, כמובן שבכדי ליצור מטרות שתואמות לתלמידים הספציפיים שלי כפי שציינתי בפרק הקודם היה עליי להתחשב במספר דברים כמו: הניסיון של הלומדים, סביבת הלמידה, יכולת הלומדים, נושאים המעסיקים את הלומדים וכו'. לאחר היכרות מעמיקה עם הלומדים והיכרות עם בבית הספר ובהתייחס לעולמם הפרטי של הלומדים החלטתי ביחד עם המורה המאמנת שהנושא שלי יהיה ל"ג בעומר.
בעת בחירת הנושא ידעתי ששבוע לפני ל"ג בעומר תלמידיי אשר נמצאים בכיתה ה' עסוקים מאוד בתכנון ערב ל"ג בעומר וזהו נושא שמאוד קרוב אל ליבם בתקופה זו. כמובן שבעת קביעת המטרות היה עליי להתייחס לניסיונם הקודם של הלומדים והיכרות עם החג ומנהגיו בשפה העברית. מכיוון שאני מלמדת אנגלית מטרותיי היו הן בשפה האנגלית- היכרות עם אוצר המילים הנוגע לחג, יצירת רשימת בדיקה, הוראות בטיחות אשר את כל אלה מכירים התלמידים בשפת אימם. נוסף על כך התלמידים חשופים לאנגלית בכל תחומי החיים ובכל המדיות השונות ולפיכך גם השפה כשלעצמה נודעת באופן אישי בכל אחד מהתלמידים.
יתרה מכך היה לי חשוב לעלות את המוטיבציה של הלומדים שלי למקצוע האנגלית וכמו כן לעלות את הביטחון שלהם כך שהייתה לי מטרה ברורה ליצור אוירה חיובית בכיתה שבה התלמידים פעילים ומקבלים חיזוקים חיובים. אלו הן מטרות רגשיות יותר והיה לי חשוב שגם מבחינה רגשית הלומדים יחוו שינוי בלימוד האנגלית. דבר נוסף שהצבתי כמטרה הוא האינטראקציה הן ביני לבין הלומדים והן בין הלומדים לעצמם החלטתי שהלומדים יעבדו כקבוצה לפחות בשני שעורים מתוך היחידה כך שתתקיים למידת עמיתים ועזרה הדדית. אינטראקציה זו הייתה לי חשובה גם כי מטרתי הייתה שהלמידה תהיה פעילה יותר מבחינת הלומדים ושאני כמורה אהיה פאסיבית יותר בתהליך הלמידה. למעשה המטרה של יצירת אינטראקציה היא מטרה רב ממדית כי היא משפיעה מבחינה רגשית חברתית, מבחינה התנהגותית לימודית והן מבחינה פדגוגית.
חשוב לציין שהיו לי גם מטרות התנהגותיות בתכנית הלימודים. הצבתי לעצמי כיעד שהלומדים ישתמשו בשפה האנגלית ברצף של שיחה, חשוב היה לי גם שהם ידעו לבטא נכון את המילים וליישם את החומר הנלמד בשעורים. וידעתי שכדי להעריך את מטרה זו עליי לזמן להם פעילויות שבהם עליהם להשתמש בחומר הנלמד הן כקבוצה והן כיחידים.
עד כה הצגתי מטרות כלליות ליחידה אותה בניתי עתה אפרט את המטרות בהתאם לשעורים אותם אציג בעבודה זו. בשיעור הראשון המטרה הרגשית שלי הייתה להחדיר בתלמידים מוטיבציה ולשנות להם את האווירה של תפיסת לימוד האנגלית כדבר מעיק. המטרה ההתנהגותית שלי הייתה ללמד את התלמידים את האוצר מילים לל"ג בעומר בעל פה כדי להכין אותם לרצף השעורים שלאחר מכן. היה לי חשוב שהתלמידים ידעו לבטא את המילים ולהבין את המשמעות שלהם וכמו כן גם לזהות את המילה הכתובה. בשיעור השני התייחסתי לעבודה בקבוצות מטרה זו הייתה רב ממדית כי היא תורמת לפן הרגשי והחברתי של התלמידים וכמובן שהיא תורמת גם מבחינה פדגוגית. נוסף על כך ידעתי שהתלמידים לא רגילים לעבוד בקבוצות ודבר זה יחזק את ביטחונם בעיקר כי הם יודעים שתוצר שלהם כ"תלמידים חלשים יותר" יוצג בכיתה לעיניי כולם והם יוכלו להתגאות בו. במבוא של דיואי ( 1987, כח) הוא כותב שגם "הפעילות כשהיא לעצמה הנה ערך מוחלט או תכלית, ואסור לראות בה רק "אמצעי בלתי נמנע" למטרה קבועה שהוטלה על הפעילות מחוצה לה שכן בתפיסה מסולפת זו אין לה לפעילות ערך או חשיבות מכוח עצמה, והיא נהפכת לעבודת פרך שהאדם מבקש לברוח ממנה." ולכן האידיאל הוא להשתמש בפעילויות שיהפכו את הדרך למטרה למהנה ושיתנו סיפוק מידי לדרך.
מטרה נוספת שהצבתי לעצמי כמורה הייתה לא לוותר לתלמידים ולא להניח להם לוותר לעצמם מכיוון שלתלמידים שלי לקויות למידה רבות הם נוטים לוותר לעצמם כלקויות למידה בעצמי אני יודעת שלעיתים יותר נוח לוותר לעצמך וגם אנשים רבים מעדיפים לוותר ולומר לך את התשובה מאשר לתת לך הזדמנות לנסות לבד. ולכן החלטתי שאפילו שיותר קל לוותר להם עליי להתעקש איתם ולתת להם את התמיכה, הביטחון והמוטיבציה כדי שהם ינסו ויצליחו בעצמם.
מבוא:
מטרתי בעבודה זו היא לתאר את תהליך תכנון ההוראה שלי. תהליך זה כלל למידה מעמיקה והתלבטויות רבות בעת תכנון יחידת לימוד. מסגרת תכנון היחידה שלי נעזרתי במושגים שונים ובתאוריות שונות אשר למדנו בשעורי "תאוריות למידה ותכנון לימודים". התאורטיקנים השונים: דיואי, דול, פיאז'ה וטיילר ליוו את תהליך ההכרות שלי עם עצמי כמתכננת לימודים הן בהווה והן בעתיד. עבודה זו תציג את הלבטים, התובנות והידע הרב שצברתי במהלך שנת הלימודים. העבודה תתבסס על תכנון ויישום הלימודים בבית הספר "ברנר" בת"א אשר בו התנסיתי במהלך השנה. העבודה עם קבוצה ולעיתים עם כיתה תרמה להבנתי כמה משמעותי וחשוב הוא תכנון הלימודים המושכל וכמה חשובה הרפלקציה שלאחר מכן.
בעבודה זו אציג גם חשיבה רפלקטיבית וביקורתית על תהליכי ההוראה והלמידה שלי ושל התלמידים. אנתח את תכנון הלמידה על פי המושגים השונים ואסיק מסקנות להמשך כמתכננת לימודים. העבודה תורכב משני חלקים עיקריים: המסגרת הקונספטואלית ואני כמתכננת לימודים. בחלק הראשון ,המסגרת הקונספטואלית, אציג מגוון מאפיינים של תכנון הלימודים ועקרונות פעולה על פי הגישה הקונסטרוקטיביסטית ואבסס זאת על ידי הספרות. בחלק השני ,אני כמתכננת לימודים, אנתח את התכנון והביצוע של שני שיעורים ברצף ואשקף אינטגרציה מושכלת בין מושגים ורעיונות תיאורטיים.
במהלך השנה חוויתי שינוים רבים בתפיסת תפקידי כמתכננת לימודים, חוויתי ערעור וחזרתי לאיזון. בעבודה הזו אשקף תהליך למידה ממשי שלי אשר גם הוא לווה במושגים השונים אין בתאוריה והן בפרקטיקה. לפיכך, אני לא רק פאסיבית בתהליך אלא אקטיבית ובמצב של למידה. אני מאמינה שאנו במצב של למידה תמידי ושאמונה זו תבוא לידי ביטוי במהלך העבודה.
